המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: איך לעבור אותו בשלום בלי לעבור על החוק

המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: איך לעבור אותו בשלום בלי לעבור על החוק

המשבר הכלכלי העולמי בעקבות מגפת הקורונה אינם פוסחים על ישראל ומחייבים בתי עסק כמו גם חברות להיערך אליו. בהתאם לכך עסקים רבים עורכים שינויים פנים ארגוניים על מנת לשפר ולייעל את העסק ולהתאימו לכללי המשחק החדשים, שמכתיב השוק. אולם, אם אותם שינויים הנערכים על ידי העסק, אינם עולים בקנה אחד עם החוק, הדבר עלול לגרום לעסק בשלב מאוחר יותר נזקים כבדים ביותר, הדבר עלול אף להביא לתוצאה הפוכה מזו שאליה התכוון העסק.

ריכזנו עבורכם שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן על ידי מעסיקים רבים, העוסקות בבעיות ובמצבים עימם מתמודדים המעסיקים בימים אלה.

ש: כדי לצמצם בעלויות ולהימנע מפיטורי עובדים, ברצוני להפחית את שכרם של כלל העובדים. האם אני יכול לעשות זאת ואילו השלכות יש למהלך כזה?

תשובה: הפחתה בשכרו של עובד הינה המקרה המובהק ביותר של פגיעה מוחשית בתנאי העבודה של עובד, גם כאשר מדובר בהפחתה בשיעורים נמוכים. לפיכך ולאור ס’ 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ”ג 1963 הקובע כי התפטרות של עובד עקב הרעה מוחשית של תנאי עבודתו דינה כפיטוריו של העובד, הרי שהפחתה בשכרו של עובד תזכה את העובד בפיצויי פיטורים גם במקרה של התפטרות. יצוין, כי גם כאשר מדובר בהפחתה של שכרם של כלל עובדי החברה (“הפחתת שכר רוחבית”), הרי שאין בכך כדי לשנות את העובדה כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה. עם זאת יצוין, כי לא כל קיצוץ בשכר, או כל שינוי בתנאי העבודה, מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, המקנה זכאות לפיצויי פיטורים בעת התפטרות, במיוחד כאשר מדובר בשינויים של מה בכך.

כאן המקום להדגיש, כי הזכות לפיצויי פיטורין בעת הרעה מוחשית בתנאי העבודה תהיה מוקנית לעובד רק במקום בו היה העובד זכאי לפיצויים אילו פוטר על ידי המעביד, דהיינו לאחר שצבר וותק של שנה. עוד יצוין, כי בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר עובד מתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאיו עליו להודיע על כוונתו למעסיק ולאפשר לו לתקן את המצב. עם זאת, הפסיקה צמצמה בצורה משמעותית ביותר חובה זו וקבעה כי ההתראה בפני המעביד אינה חייבת להיעשות באופן רשמי, ודי אף בהודעה בעל פה.

ש: אם ברצוני לבטל הטבות שונות, שניתנו לעובדים לפני תקופת הקורונה, כגון: שי לחג, נופש, רכב צמוד וכדומה, האם הדבר ייחשב כהרעת תנאים מוחשית והעובדים יהיו זכאים להתפטר ולקבל פיצויים?

תשובה: הענקת הטבות לעובד על ידי המעסיק כגון שי לחג, נופש שנתי, רכב צמוד וכיוצ”ב אינה מעוגנת בחוקי העבודה בישראל, אלא הן הטבות שמקורן בעיקר בנוהג הקיים במקום העובדה, עובדה אשר גורמת פעמים רבות למעסיק תחושה, כי הטבות אלה ניתנות לביטול מבלי שלעובד תהיה בהן כל זכות קנויה.

ואולם, גישת בתי הדין בישראל קובעת כי אף נוהג יכול להוות מקור לזכויותיו של עובד ועל כן במידה ומעסיק מפסיק הטבה כזו או אחרת, הרי הדבר עלול להיחשב כפגיעה מוחשית בתנאי העבודה של העובד, אשר בתנאים מסוימים יכולה לזכות אותו בפיצויי פיטורין. חשוב לציין, כי יש לבחון כל הטבה לגופה, ובכלל זה, משך הזמן שבו ניתנה אותה ההטבה, מהות ההטבה וכיוצ”ב.

יחד עם זאת חשוב לציין, כי עבודה נכונה עם מחלקת משאבי אנוש של המעסיק ואף בשיתוף פעולה עם ועד העובדים או כל נציגות אחרת, יכולה בהחלט לאפשר להעביר את המהלך, תוך הבנה מצד העובדים של האופציות האחרות העומדות לרשותם.

ש: _כדי לחסוך בעלויות אני מעוניין להעסיק מתנדבים בעסק שלי, מה מעמדם של המתנדבים ומה זכויותיהם?

תשובה: הפסיקה קובעת באופן חד משמעי כי בין מעסיק לבין מתנדב לא חלים יחסי עבודה וכפועל יוצא חוקי העבודה אינם חלים על מתנדבים. עם זאת, הפסיקה קובעת כי הגדרת מעמדו של עובד על ידי המעסיק כמתנדב, אינה האינדיקציה היחידה בכדי לקבוע האם פלוני אכן מתנדב, אלא ובעיקר יש לבדוק את מהותם של היחסים. בהקשר זה נקבע כי מאפייניהם של יחסי התנדבות הינם, בין היתר, הגעה לעבודה מרצון חופשי, ביצוע העבודה ללא תמורה כספית, אי היותו של המתנדב צד לחוזה העבודה, אי היותו של המתנדב קשור במסגרת מחייבת של שעות או ימי עבודה, אי מחויבות מצד המתנדב לתקופת עבודה מוגדרת, אי היותו של המתנדב נתון למרות של המעסיק וכיוצ”ב.

יודגש, כי קיומם, או חסרונם, של רכיבים אלה גם הוא אינו חד משמעי וכי יש לבחון כל מקרה לגופו על כלל נסיבותיו. כך לדוגמא, ייתכן מקרה בו אדם מועסק ללא שכר ואף על פי כן ייחשב לעובד ולא למתנדב.

ש: אם בסופו של דבר נאלצתי לסגור את החברה/העסק שלי ועדיין נותרו לי חובות כלפי עובדים, האם יש דרך לשלם את הזכויות שלהם בכל זאת?

תשובה: חוק הביטוח הלאומי כולל בתוכו בדיוק התייחסות למצב זה וקובע כי במקרה שעסק או חברה הגיעו למצב של חדלות פירעון, אזי העובדים יכולים לפנות לביטוח הלאומי ולהגיש תביעות חוב בגין זכויותיהם, כאשר הביטוח הלאומי ישלם להם בגין זכויות אלה עד לתקרה של 115,000 ₪ לכל עובד. מדובר בפיתרון שמשרת לא רק את העובד, אלא גם כלפי המעסיק שסוגר את החוב עם עובדיו ואף מונע מהם להגיש כנגדו תביעות אישיות (גם במקרה בו המעסיק הוא חברה הגשת תביעות אישיות כנגד בעלי המניות אפשרית).

כאן המקום לציין, כי במידה ומדובר במספר חברות הקשורות זו בזו (חברות בנות, חברת אם וכו’), אין צורך לסגור/לפרק את כולן בכדי לשלם את זכויות העובדים בחברה מסוימת, אלא די בפירוק החברה הספציפית אשר חייבת בחובות אלה.

ש: מה ניתן לעשות אם עסק מסוים, שהוא לקוח שלי וחייב לי סכומי כסף לא מבוטלים, סגר את עסקו בשל המצב הכלכלי?

תשובה: במקרה בו צד ג’ כלשהו חייב לעסק שלכם כספים ניתן לפעול כנגדו בשתי דרכים עיקריות: האחת הינה הגשת תביעה בבית משפט כנגד אותו עסק ולאחר קבלת פסק דין, אכיפתו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. בהקשר זה יש לשים לב, כי כאשר מדובר בלקוח אשר הינו חברה בע”מ, הרי שככלל לא ניתן לפעול באופן אישי כנגד בעלי החברה ומנהליה בגין חובות הקשורים לחברה ואשר נוצרו במסגרת פעילותה (אם כי לכלל זה יש יוצא מן הכלל, ראה להלן). יחד עם זאת, במצבים אלה מומלץ לערוך בעסק בדק בית יסודי בתיק הלקוח, שכן זה האחרון לעיתים מעלה “אוצרות” כגון ערבויות אישיות של בעלי החברה/העסק אשר נשתכחו עם הזמן.

דרך נוספת בה ניתן לפעול הינה לפי דיני חדלות הפירעון, המאפשרים, בתנאים מסוימים הקבועים בחוק, להוציא כנגד החייב צו לפתיחת הליכים יחיד (בעבר נקרא הליך פשיטת רגל) במקרה בו החייב הינו אדם פרטי או צו לפתיחת הליכים כנגד תאגיד (בעבר נקרא בקשה לפירוק חברה), אשר במסגרתם יכונסו נכסי החייב ויחולקו בין הנושים בהתאם לכללי העדיפות הקבועים בדין.

ש: יש בידיי ערבות של צד ג’ להתחייבויות של לקוח, האם ניתן לפעול כנגד הערב לאלתר? מה היקף הערבות, האם היא כוללת גם ריבית והצמדה?

תשובה: ס’ 8 לחוק הערבות קובע כי לא ניתן לדרוש מן הערב את פירעון החוב של החייב, אלא לאחר שנושה פנה ראשית לחייב ודרש ממנו את פירעון החוב. לפיכך, במקרה דנן על בעל העסק ראשית לדרוש את החוב מאת הלקוח ורק לאחר מכן לפנות לצד שערב לחובותיו. יצוין, כי במקרה בו כנגד החייב העיקרי, במקרה זה הלקוח, נפתחו הליכי פשיטת רגל ו/או פירוק (במקרה של חברה), אזי ניתן יהיה ישירות להפעיל את הערבות כנגד החייב.

עוד יצוין, כי כאשר מדובר בערבות הניתנת להבטחת כספי הלוואה (לדוגמא – בנק או הלוואה ב”שוק האפור”, אזי, בתנאים מסוימים, קיימת לערב הגנה נוספת, שעיקרה הינו מיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי, דהיינו: הגשת תביעה כנגד החייב העיקרי וביצוע הליכי הוצאה לפועל כנגדו, בטרם ניתן יהיה לפעול כנגד הערב.

לגבי היקף הערבות, חוק הערבות קובע כי אין הערב חייב ביותר מחובו של החייב, יחד עם זאת נקבע כי כל עוד לא עולה מכתב הערבות אחרת, הרי שהערב חייב גם בריבית, בהוצאות ובדמי נזק הנובעים מהחיוב הנערב, שכן אלה מהווים חלק מחובו של חייב.

ש: מהו הסיכון בדחיית תשלום לספקים מעבר לתנאים המסוכמים אתם?

תשובה: אי תשלום לספקים בתנאים ובמועדים המוסכמים עימם עלול_ להיתפס כהפרה יסודית של ההסכם עם הספק, דבר החושף את בית העסק לתביעות משפטיות כנגד העסק, לרבות תביעות לביטול ההסכם והשבה, תביעות לפיצויים ו/או לאכיפת ההסכם. יצוין, כי במצב בו בידי הספק מצויים בטחונות, כגון שטרות חוב/צ’קים, הרי שהעסק עלול למצוא את עצמו באופן מיידי כבול בהליכי הוצאה לפועל, אשר במסגרתם יוטלו על העסק עיקולים על כלל נכסיו, כמו גם על חשבונות הבנק שלו, אשר השלכותיהם יכולות להיות הרות גורל לגבי המשך קיומו של העסק, במיוחד בעיתות משבר.

יתר על כן, כפי שצוין לעיל, דיני חדלות הפירעון מאפשרים לנושים, בתנאים מסוימים, לפתוח ביוזמתם הליכי פשיטת רגל כנגד עוסק מורשה או הליכי פירוק במקרה של חברה, גם כאשר חובות העסק כלפי הנושה אינם גדולים במיוחד. למותר לציין, כי גם אם הליכים אלה ייעצרו על ידי החייב עוד בתחילתם (לדוגמא על ידי תשלום החוב ו/או הסדר מול הספק), הרי שהנזק התדמיתי אשר נגרם לעסק במצבים אלה הינו עצום ועלול הוא לבדו להביא בסופו של דבר לקריסת העסק.

ש: חברה בע”מ שהיא לקוח שלי רכשה ממני שירותים בסכומי עתק, לאחר זמן קצר מאז מתן השירותים, נודע כי החברה הינה חדלת פירעון. האם אני יכול לתבוע באופן אישי את מנהלי החברה שהזמינו את השירותים?

תשובה: ככלל, בשל העובדה כי מדובר בחברה בע”מ וכל עוד מנהלי החברה רכשו את המוצרים והשירותים במסגרת החברה, הרי שלא ניתן לתבוע את מנהלי החברה באופן אישי.

עם זאת, חוק החברות והפסיקה קובעים, כי במצב שבו במועד הזמנת השירותים ו/או המוצרים על ידי מנהלי החברה, ידעו מנהלי החברה, ו/או היה עליהם לדעת, כי החברה הינה חדלת פירעון, הרי שאז פעלו מנהלי החברה בחוסר תום לב, דבר המקים, בתנאים מסוימים, עילה להרמת מסך, קרי תביעה אישית כנגד מנהלי החברה.

האמור ברשימה זו הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא ו/או תחליף להיוועצות עם עו”ד.

*עו”ד ליאור דהאן הוא יועץ הלשכה למשפט מסחרי